Днем 30 числа заседает Санhедрин и ждет свидетелей, которые пришли бы и сказали, что прошлым вечером видели молодую луну. Он ждет их, естественно, до захода солнца. Тем самым, если свидетели придут перед самым заходом, уже не останется времени принести корбан мусаф. Поэтому - казалось мне - его приносят независимо от решения Санhедрина, и в память об этом мы молимся мусаф оба дня Рош Ходеша.
Дальше, если месяц освящен, ночью с 30 на условно 31 зажигают огни, и это означает, что наступивший день уже НЕ Рош Ходеш.
Я правильно понимаю или что-то путаю, и если да, то как правильно?
Comments
בראשונה היו מקבלין עדות החודש, כל יום שלושים; פעם אחת נשתהו העדים מלבוא עד בין הערביים, ונתקלקלו במקדש ולא ידעו מה יעשו--אם יעשו עולה של בין הערביים, שמא יבואו העדים, ואי אפשר שיקריבו מוסף היום, אחר תמיד של בין הערביים. עמדו בית דין, והתקינו שלא יהיו מקבלים עדות החודש אלא עד המנחה, כדי שיהא שהות ביום להקריב מוספין ותמיד של בין הערביים, ונסכיהם.
ו ואם הגיע מנחה, ולא באו עדים--עושין תמיד של בין הערביים; ואם באו עדים מן המנחה ומעלה--נוהגין אותו היום קודש, ולמחר קודש, ומקריבין מוסף למחר, לפי שלא היו מקדשין אותו אחר מנחה.
הלכות קידוש החודש פרק ג
http://kodesh.snunit.k12.il/i/3803.htm